CMS (Content Management System)

• תפריטים - אפשר ליצור מספר רב של תפריטים, שכל אחד מהם מורכב מפריטים של תפריטים, שיכולים להצביע על תוכן, קישור, רכיב וכדומה.
• תכנים (מאמרים) - ישנם שני סוגים של תכנים. סטאטיים ודינמיים. סטטיים מופיעים באתר כאשר התפריט שמצביע עליהם נלחץ. הדינמיים מורכבים יותר ויכולים להיות מסווגים, לפי קטגוריות, ולהופיע בכל מיני הקשרים.
• אזורים. עמוד האינטרנט כפי שנראה לגולש מורכב מהרבה מאוד אזורים, עליון, תחתון, מרכזי, חלק ימני, חלק שמאלי ועוד. ניתן לקבוע באיזה אזור יופיע ובאיזה עמודים כל מודול. עמוד בית, חלק או הכל.
• מנהל משתמשים - מנהל את כל המשתמשים באתר כולל מנהלים, לפי קטגוריות ואת ההרשאות שהם מקבלים. כאשר אדם נרשם בעמוד האינטרנט הוא רשום באתר תחת הסיווג הנמוך ביותר שקיים.
• מנהל אשפה - מנהל את התפריטים והתכנים שהושלכו לאשפה, ומאפשר למחזר אותם במקרה של חרטה.
• Banner Manager - מנהל באנרים, כולל רישום של מספר הקליקים, על כל באנר.  
• Contact Manager - מנהל קשר. בתפריטים אפשר לבחור למי רוצים לשלוח הודעה.
• Mass Mail - משלוח אימייל מהאתר למשתמשים לפי קבוצות.
• Template Manager - מנהל תבניות של האתר. אפשר לערוך את קובצי הCSS  והHTML של כל טמפלט, ולהוסיף טמפלטים שנוצרו בידי אחרים.
•  Weblink Manager - מנהל של לינקים לפי קטגוריות. משתמש רשום יכול להוסיף לינקים. לכל לינק קיים מונה הסופר את ההקלקות עליו.
•  Poll Manager - מנהל סקרים. אפשר לרשום מספר רב של סקרים, לשמור ולהראות תוצאות לגולשים. גולש לא יכול להצביע פעמיים מאותו מחשב.
• סטטיסטיקה - נותן התפלגות של גלישה לפי דפדפנים ומערכות הפעלה. מספר כניסות לכל העמודים. והתכנים שאנשים חיפשו באתר באמצעות רכיב החיפוש.
• מנהל תוספים - מאפשר להוסיף רכיבים תכנותיים להרחבת התפקודיות של האתר. הרכיבים התכנותיים מורכבים משלשה סוגים: תוספים שכוללים לוגיקה תכנותית, מודולים שמתבססים על תוספים וניתן לשלב באזורי דף, וממבוטים שניתן לשלב בתוך עורך הטקסט.

HTML (ראשי תיבות של HyperText Markup Language) היא שפת תגיות (markup language) ליצירה ועיצוב עמודי אינטרנט המוגדרת כיישום SGML פשוט. HTML היא כיום תקן ברשת האינטרנט, וחוקיה מוגדרים על ידי ארגון תקינה בינלאומי, ה-W3C. הגרסה הנוכחית של התקן היא HTML 4.01.

ברוב המקרים קוד HTML יופיע בקובצי טקסט, המאוכסנים על שרתים המחוברים לרשת האינטרנט. קבצים אלו יכילו מלל פשוט, בתוספת סימונים - הוראות עבור הדפדפן בנוגע לאופן שבו יש להציג את הטקסט. בדומה לתקנים אחרים הקשורים בעולם האינטרנט, טכנולוגיות חדשות אשר היו מונעות על ידי הצמא של המשתמשים לחדשנות הקדימו בהרבה את גופי התקינה. כך נוצר מצב שבו גופי התקינה התאימו את עצמם לכללים שנקבעו בידי החברות שייצרו דפדפנים. כל חברה יצרה תקן עצמאי, שכלל בתוכו חידושים שטרם נכנסו לתקן הרשמי. במקרים אחדים W3C הכניסה את השינויים לתקן, בדיעבד, ובמקרים אחרים קבעה יישום שונה במקצת לאותן פונקציות. מצב זה גרם לכך שעד היום אתרים רבים כתובים בשפה שאינה תקנית, וזאת על אף שמזה מספר שנים לא הוכנסה טכנולוגיה חדשנית לתחום ה-HTML.

קובצי ה - HTML נשמרים בסיומות ".htm" ו-".html".

‏Active Server Pages (עברית: דפי שרת אקטיביים), המוכרת גם בראשי התיבות ASP, היא טכנולוגיית צד-שרת מבית מיקרוסופט המאפשרת תכנות בשפות ActiveX Scripting, שהמוכרות והנפוצות שבהן הן VBScript ו-JScript. קטעי הקוד משתמשים באובייקטים שמספקת ASP כדי לתקשר עם הלקוח ועם השרת, וכך ליצור יישום דינמי.

טכנולוגיית ASP זמינה בתאימות מלאה רק על שרתי IIS של מיקרוסופט. למרות זאת, קיימות חלופות עבור שרתים אחרים. טכנולוגיית ASP עבור שרת IIS ממומשת כרכיב ISAPI אשר מנתח את הדפים, ומספק את האובייקטים של ASP (ראו להלן) למנועי הסקריפטינג.

בשנת 2002 יצאה הטכנולוגיה החדשה של מיקרוסופט ליצירת יישומי אינטרנט דינמיים הנקראת ASP.NET, ועושה שימוש בפלטפורמת ‎.NET‏ של מיקרוסופט.

• גמישות לשינויים
• רמת הבטחה גבוה יותר
• אפשרויות מתקדמות חדשות
• מתכנת יכול לבצע פעולות בסיסיות ביתר זריזות דבר המקצר את זמן פיתוח הפרויקט

חסרונות ASP.NET על ASP:

• עלות פיתוח יותר יקרה
• יש צורך בתוכנות נלוות יקרות לצורך הפיתוח
• יש צורך התקנה מיוחדת על השרתים (ראה מושג שרתים) לצורך האחסון (ראה מושג אחסון אתרים).

ASP.NET היא טכנולוגיה ליישומי אינטרנט בצד השרת, שפותחה על ידי חברת מיקרוסופט, כשדרוג לטכנולוגיית ASP המתיישנת שלה, וכתשובה לטכנולוגיית JSP של חברת סאן מיקרוסיסטמס. באמצעות ASP.NET ניתן ליצור אתרי אינטרנט דינמיים בשילוב נתונים מבסיסי נתונים, ולטפל בטפסים ובמידע שנשלחים מהמשתמשים. התפקיד של ASP.NET הוא לנתח את המידע וליצור פלט בהתאם.

בניגוד לטכנולוגיות אינטרנט אחרות (לדוגמה: ASP, PHP, cgi ואחרות), תוכנה שנכתבה בכלי ASP.NET עוברת הידור בשרת. הקוד המהודר מתבצע, כמקובל, תוך שימוש במשאבים של השרת (למשל: מערכת הקבצים ובסיסי נתונים).

ASP.NET מבוססת על ה-NET Framework. של מיקרוסופט הכוללת מחלקות רבות לטיפול בנתונים שונים (מסדי נתונים, קובצי טקסט, קובצי XML, תמונות וקבצים גרפיים, מערכת ההפעלה ועוד). ניתן לכתוב דפי ASP.NET בכל שפה בסביבת ??.NET? (הנפוצות: VB.NET ו-#C).

ASP.NET רצה על שני סוגי שרתים:

• IIS - שרת האינטרנט של מיקרוסופט.
• Cassini ותוכנות אחרות שנכתבו בשפות ה-??.NET? השונות וכוללות שרת מובנה.

בסביבת ה-NET Framework. ישנו מרחב שמות (Namespace) בשם System.Net.Hosting המאפשר כתיבת שרתים כאלה. הנפוץ שבהם - גירסת ההמשך של ה-Cassini המגיעה עם Visual Studio 2005 לגרסאותיו.

ASP.NET מבוססת על טופסי צד שרת (Web Forms), אולם ניתן בהחלט להשתמש בה גם בלעדיהם.

PHP‏ (PHP Hypertext Preprocessor) היא שפת תסריט המיועדת בעיקר לתכנות יישומי אינטרנט בצד השרת, אך יכולה לרוץ על המחשב האישי כשפת סקריפט. השפה מושתתת על עקרונותיהן של Perl ו-C.

לשפת PHP יש מפרש (Interpreter) המותקן בשרת האינטרנט, ותפקידו להריץ תסריטים (Scripts) ב-PHP, תוך שימוש במשאבים של מחשב השרת (למשל: מערכת הקבצים ובסיסי נתונים). באמצעות PHP ניתן ליצור דפי Web דינמיים בשילוב נתונים מבסיסי נתונים, ולטפל בטפסים ובמידע שנשלחים מהמשתמשים (clients). התפקיד של PHP הוא לנתח את המידע וליצור פלט בהתאם.

כשפה לתכנות יישומי אינטרנט בצד השרת, PHP אינה עוסקת במשימות שמתבצעות בצד הלקוח, כלומר בדפדפן. בהתאם לכך, PHP יוצרת תוכן, דף HTML ,XML, תמונה או כל אובייקט אחר, ושולחת אותם אל הדפדפן, אך היא אינה מפענחת אותם - זו מלאכתו של הדפדפן. באופן דומה, שפת PHP משלבת בדפים, במידת הצורך, תסריטי JavaScript או VBScript ורכיבי Flash, לביצוע במחשב הלקוח (קוד PHP אינו מגיע אל מחשב הלקוח, אלא רק הפלט שיצר קוד זה).

מבחינה פונקציונלית, שפת PHP מהווה תחליף ל-CGI שקדם לה. CGI הוא תוכנית שפועלת בשרת, ותפקידה דומה לזה של PHP: לנתח מידע תוך שימוש במשאבים של מחשב השרת ולהוציא פלט מתאים. בדרך כלל קובצי CGI נכתבים ב-C או ב-Perl, שהן שפות תכנות כלליות שלא נועדו מלכתחילה לתכנות יישומי אינטרנט, ולכן קצת מסובך לבצע משימה זו באמצעותן. PHP היא שפה שמושתתת על עקרונותיהם של Perl ו-C, ונועדה מלכתחילה לתכנות יישומי אינטרנט, ולכן התכנות באמצעותה נוח יותר ועם מגוון רב יותר של אפשרויות.

PHP היא אחת השפות הראשונות שנבנו במיוחד לתכנות אתרים דינמיים באינטרנט (אם לא הראשונה). גישה דומה לזו של PHP מיושמת בכלים המקבילים לה שפותחו אחריה: ASP (של Microsoft) ו-JSP (של Sun, מפתחת Java). ל-PHP מספר יתרונות:

• השפה קלה להבנה וללמידה. במבנה השפה ניכרת השפעת שפת C, ובמידה מסוימת, גם Java. היכרות מוקדמת עם שפות אלו ללא ספק מסייעת לתהליך האקלום.
• בשימוש ותכנות נכון, שפת PHP מספקת אבטחה גבוהה, שמתעצמת כאשר היא משולבת בשרת Apache HTTP Server ומערכת ההפעלה UNIX.
• ניתן להריץ את מנוע PHP על מגוון רחב של מערכות הפעלה ושרתים, כך ש-PHP אינה מוגבלת לשרתים או למערכות הפעלה מסוימות.
• שפת PHP מותאמת בעיקר לעבודה עם אתרים ברשת. למעשה, ניתן לבנות אתר שלם עם קובץ PHP אחד, בדיוק כמו אתר ויקיפדיה, שנבנה באמצעות PHP.
• שפת PHP היא שפת "קוד פתוח" (open source), ולכן כמעט כל אחד יכול לפתח את השפה, והיא מופצת בחינם.

לשפת PHP מגוון גדול של פונקציות המכסות תחומים רבים והמקלות על המפתחים. פונקציות ייעודיות לתמיכה בבסיסי נתונים שונים, פונקציות לפרישת ודחיסת קבצים, להצפנה מידע, לטיפול באזורי זמן על פי הארצות השונות ברחבי העולם, קביעת זמני זריחת השמש ושקיעתה לפי האזור הגאוגרפי על כדור הארץ, ואף פונקציות להמרה תאריכית בין תאריכונים שונים, כולל מהתאריך העברי ואליו.

JavaScript היא שפת תסריט מונחית עצמים. היא ידועה בעיקר כשפה המוטבעת בדפי HTML על מנת להציג דפים דינמיים, שמשולבת בהם תוכנה. קוד ה-JavaScript שמשולב בדף HTML מבוצע על ידי הדפדפן. JavaScript נוחה מאוד לעבודה עם ה-DOM ולתפעול DHTML.

השפה נוצרה על ידי חברת נטסקייפ בשנת 1995, ויושמה לראשונה בדפדפן נטסקייפ 2.0. הגרסה הייתה JavaScript 1.0. בנוסף לכתיבת תסריטים בצד הלקוח (בדפדפן) מאפשרת JavaScript כתיבת תסריטים גם בצד השרת, לתפעול בשרת אינטרנט. מבחינת שפה, וגם מבחינת התחביר שלה, מזכירה JavaScript את שפת ActionScript שמיוחדת לפלאש. גרסה תקנית של השפה קרויה ECMAScript.

חברת מיקרוסופט יצאה בשפה מתחרה, VBScript, להפעלה בדפדפן, אך לא הצליחה ביעד זה (היא הצליחה יותר בשימושים אחרים של השפה, כולל כתיבת תסריטים בצד השרת - ASP). בנוסף יצאה מיקרוסופט עם גרסה משלה של שפת JavaScript, והיא קרויה JScript. דבר זה גורם עד היום לבעיות רבות בקרב מפתחי האינטרנט, בין אם בגלל מפתחים המעלימים עין מהעובדה שהם מתכנתים ב־JScript בלבד, ומתעלמים מדפדפנים אחרים המפענחים את JavaScript הרגילה – ובין בגלל מפתחי אתרים הסובלים לשווא בהתגברות על חוסר התמיכה של הדפדפן אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט בחלקים תקניים מ־JavaScript.

VBScript היא שפת תכנות מבית מיקרוסופט. זוהי שפת תסריט (script) בעלת תחביר המבוסס של זה של שפת Visual Basic, ואחת הכוונות בעת תכנונה הייתה שכל קוד VBScript תקין יהיה גם קוד Visual Basic תקין. השפה משמשת בעיקר בסביבות מיקרוסופט השונות, וקיים מפרש שלה רק עבור מערכת ההפעלה Windows.

מפרש השפה ממומש כמנוע Active Scripting, וכחלק מטכנולוגיות Windows Script של מיקרוסופט מאפשרת השפה שימוש ברכיבי ActiveX. נכון ל־2007, תומכת הגרסה האחרונה של השפה בהגדרת מחלקות, ובביטויים רגולריים.

כמו אחותה הגדולה Visual Basic סובבת VBScript סביב טכנולוגיות COM ו־ActiveX. כך לדוגמה כל המשתנים בשפה הם מטיפוס Variant, הגישה לאובייקטי ActiveX מתבצעת תמיד דרך ממשק IDispatch, ובמקום ספריה סטנדרטית לשפה (כמו שקיימת בשפות C ו־C++‎, לדוגמה) קיים רכיב ActiveX שמספק תפקודיות של גישה לקבצים, ואת טיפוס הנתונים Dictionary - מערך אסוציאטיבי.

מאפיין ייחודי של VBScript, שמבדיל אותה מ־JScript, הוא היכולת שלה לפנות לממשקים כפולים מלבד ממשק ברירת-המחדל של מחלקה ברכיב ActiveX. אף כי מקורה של יכולת זו בשגיאה, השימוש בה התרחב עד מאוד, וניסיון הסרתה גרם לתקלות מרובות בקרב משתמשי השפה, ולכן היא הוחזרה. זוהי יכולת רבת-עוצמה, ולעתים קיומה הוא גורם משמעותי בבחירה בשימוש ב־VBScript כשפה לפיתוח על פני החלופות.

ל־VBScript מספר שימושים עיקריים:

כתיבת תסריטים לדפי HTML 

זהו שימוש הדומה לזה שנעשה בשפת JavaScript, אך התסריטים פועלים רק בדפדפן Internet Explorer של מיקרוסופט. זוהי הסיבה לחוסר הפופולריות שלה בתחום לעומת JavaScript.

כתיבת תסריטי צד-שרת בטכנולוגיית ASP 

VBScript היא השפה הפופולרית ביותר לפיתוח דפי ASP. זאת על אף שחסרים בה אלמנטים כגון טיפול בחריגות שקיימים במימוש של מיקרוסופט לשפת JavaScript.

כתיבת תסריטי שירות 

VBScript משמשת גם כתחליף רב-עוצמה לשימוש בקובצי אצווה של מערכות Windows, מאחר והיא שפת תכנות לכל דבר, ומאפשרת גמישות רבה הרבה יותר מאשר מנגנון האצווה של Windows. השימוש הזה נעשה בעיקר על ידי מנהלי רשתות ושרתים.

Action Script (אקשן סקריפט) היא שפת תכנות מבוססת ECMAscript שניתן להשתמש בה בסביבת העבודה של יישומי מקרומדיה פלאש. מאחר ש-ActionScript ו-JavaScript משתמשות באותו תחביר (syntax) של ECMAscript, קל מאוד לעבור מאחת לשנייה. למרות זאת, שתי השפות פונות לשני כיוונים שונים מבחינת משימות: JavaScript מתמודדת עם חלונות, מסמכים וטפסים, ואילו ActionScript עובדת עם אובייקטים, צלילים וטקסטים דינמיים.

אקשן סקריפט הפכה למקובלת ומוכרת עם יציאת הגרסה החמישית של פלאש (Flash 5). הגרסה המתקדמת ביותר כיום היא ActionScript 3.0. בדרך כלל, ActionScript נכתבת בתוך סביבת ההרשאה של Flash ומקבלת תוך כדי כך כלים טובים יותר לבדיקת שגיאות בקוד ואפשרות לכתוב את הקוד באופן בסיסי. הקוד נשמר יחד עם קובץ הפלאש (בפורמט fla).

SQL היא שפת מחשב לטיפול ועיבוד מידע בבסיסי נתונים יחסיים.

שמה של שפת SQL מתפרש, מילולית, כ"שפת שאילתות מובנית" (Structured Query Language), משום שתפקידה הראשוני של השפה היה לאחזר נתונים בתשובה לשאילתות. עם הזמן הורחב תפקידה להרבה יותר מכך, ולכן מקובל כיום לכנות את הוראות השפה כ"משפטים" (SQL Statements) ולא "שאילתות" (SQL Queries) כבעבר.

SQL היא שפת מחשב הצהרתית, כלומר, היא מתארת רק מה לבצע ולא כיצד לבצע. מכיוון שכך, ניתן להשתמש באותו משפט SQL בבסיסי נתונים שונים, הפועלים בדרכים שונות לחלוטין. אי תלותה של SQL במבנה הנתונים, בנוסף על עוצמתה של השפה, המאפשרת לאחזר חתכים מורכבים בפשטות רבה, הפכו אותה לשפה המקובלת ביותר כיום בניהול בסיסי נתונים.

שפת SQL פותחה במקורה על ידי IBM, אך מאז הועתקה על ידי חברות רבות, ואף אומצה על ידי מכון התקנים האמריקאי (ANSI) ב-1986 ועל ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) ב-1987.

חברות שפיתחו בסיסי נתונים וכלי תוכנה אחרים המשתמשים בשפת SQL הרשו לעצמן לעתים לשנות את תחביר השפה, כך שהסבת משפטי SQL מבסיס נתונים אחד לאחר מצריכה בדרך כלל עריכת שינויים משמעותיים. עם זאת, כללי היסוד של שפת SQL דומים מאוד בכל הגרסאות.

Microsoft SQL Server הינה תכנה לניהול בסיסי נתונים בצורה טבלאית (RDBMS). התוכנה מיוצרת על ידי ענקית התכנה מיקרוסופט. שפת התשאול המשמשת אותה היא Transact-SQL, מימוש של תקן ANSI של שפת SQL. המתחרה העיקרית של SQL Server בשוק בסיסי הנתונים הטבלאיים היא תוכנת אורקל. נכון לאפריל 2008, הגרסה העדכנית ביותר של SQL Server היא SQL Server 2005 אשר שוחררה בנובמבר 2005. בגרסה זו נוספה לראשונה תמיכה בטכנולוגיית ‎.NET של מיקרוסופט.

MySQL - הינו שרת בסיס נתונים רב נימי ורב משתמשים מבוסס שפת SQL‏ (Structured Query Language) . המסד זוכה בשנים האחרונות לפופולריות רבה, ומאומץ גם על ידי ארגונים גדולים יחסית כ-Yahoo, NASA וחברת סוזוקי.

אקסס הינו בסיס נתונים טבלאי ומחולל יישומים חזותי, שמיועד לסביבת עבודה קטנה ובינונית ומאופיין בקלות הפעלתו ובידידותו הרבה. מיוצר על ידי חברת מיקרוסופט, החל משנת 1992, ומשודרג מאז אחת לשנתיים וחצי שלוש לגרסה חדשה.

אורקל הינה תוכנה לניהול בסיסי נתונים בצורה טבלאית (RDBMS). לעתים מכונה התוכנה עצמה בסיס נתונים ללא הבדלה בינה ובין בסיס הנתונים שבפועל מאוכסן בה.

חברת אורקל עצמה מטשטשת לעתים קרובות את ההבדלים בין המידע המנוהל על ידי בסיס הנתונים, בסיס הנתונים עצמו, וכלי הניהול הפנימיים שבו ולבין רכיבי התוכנה המריצים את בסיס הנתונים בכך שהיא מכנה את כלל מערכת ניהול הנתונים אותה היא מוכרת כ"בסיס הנתונים אורקל". הבידול שבין המידע המנוהל (מסד הנתונים) והתוכנה אשר מנהלת את המידע (DBMS/RDBMS) מסתמך, בעיני גוף השיווק של אורקל, על היוון המילים "בסיס נתונים".

חברת אורקל מייצרת ומשווקת בסיסי נתונים אשר תוכנות מסדי נתונים רבות משתמשות על פלטפורמות מחשוב שונות.

מקימי החברה הם לארי אליסון וידידו ועמיתו לעבודה בוב מינר ואד אוטס אשר הקימו חברת ייעוץ בשם "Software Development Laboratories) SDL)" ופיתחו את בסיס הנתונים המקורי בשם אורקל. הם כינו את המוצר בשם אורקל על שם קוד פרויקט ה-CIA שבו הם עבדו כאשר עבדו לפני כן בחברת Ampex.

וֵבּ 2.0 (באנגלית: web 2.0) הוא מונח המתייחס לדור השני של שירותים באינטרנט. בעוד הדור הראשון של האינטרנט התמקד באתרי אינטרנט המציגים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתר, הדור השני הוא אתרים המספקים פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים גם על ידי הגולשים עצמם. הווב 2 יושם תחילה בארגונים, דבר שאפשר לארגונים השונים לדבר בשפה אחידה ולשתף מידע רלוונטי. כך הקלה ה"שיטה החדשה" על תפקוד הארגון וחסכה כסף רב על ידי תקשורת באינטרנט במקום פגישות הגוזלות זמן, שיחות טלפון רבות ומשאבים נוספים. במהרה, "נחטף" הרעיון החדש והוסב למען עולם האינטרנט הציבורי וכיום הוא מושתת בעיקר בזכות המשתמשים הפרטיים. את עולם הווב 2 ניתן לאפיין כבעל רמה גבוהה של אקטיביות ושיתופיות בין בני האדם ליצירת קשרים חברתיים, לשיתוף בחוויות אנושיות, ליצירת מידע חדש והפצתו המהירה ולשיתוף פעולה. החידוש הממשי התחיל מאתרי התגיות.

קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה.

יש להבחין בין קוד פתוח לבין קוד נגיש - מצב שבו ניתן לראות את הקוד אך אסור לבצע בו שינויים. מצב זה אינו נופל תחת הקטגוריה של קוד פתוח.

מָ‏יִקְרוֹ‏סוֹ‏פְט (באנגלית: Microsoft Corporation), חברת תוכנה אמריקאית השוכנת ברדמונד, סמוך לעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון, בארצות הברית. מיקרוסופט היא חברת התוכנה הגדולה בעולם, ובעלת שווי השוק מהגדולים בעולם, לפי ערך מניותיה (275.85 מיליארד דולר, נכון ל-29/03/2007).

נכון לנתוני אוגוסט 2007 העסיקה מיקרוסופט 79 אלף מועסקים במשרה מלאה, בארצות הברית ובכמאה מדינות נוספות והכנסותיה השנתיות (נכון לאוגוסט 2007) הסתכמו ב-51 מיליארד דולר. הכנסות אלו באו בעיקר ממכירות של מערכת ההפעלה "חלונות" (11.5 מיליארד), תוכנות שרת וכלי פיתוח תוכנה (8.4 מיליארד) וחבילת היישומים המשרדיים "אופיס" (10.8 מיליארד), שער האינטרנט MSN (הניב 2.2 מיליארד) ומכירות משחקי מחשב וקונסולת משחקים (כ-2.8 מיליארד).

על אף שהיקף הכנסותיה של מיקרוסופט אינו מדרג אותה בין החברות המובילות בעולם, יש לה ייחוד במספר הקשרים:

• מערכת ההפעלה וערכת תוכנות המשרד של מיקרוסופט נהנות ממונופול בפועל בתחום המחשוב האישי, עובדה המעניקה לה מקום על רוב שולחנות העבודה הממוחשבים (ובעקבות זאת, במסכת תלונותיהם של משתמשים על איכות תפקודם של אותם מחשבים).
• הצלחתה המתמשכת של החברה הובילה אותה לצבירת מאגר מזומנים נכבד והפכה כמה וכמה ממייסדיה, ובמיוחד ביל גייטס למובילים ברשימת האנשים העשירים בעולם.
• כנגד החברה הוגשו ומוגשות תביעות חוזרות ונשנות בטענה שהפרה את "כללי התחרות ההוגנת" או ניצלה לרעה את המונופול שבידה; ראו הרחבה בפסקה "ביקורת".

אדובי מערכות היא חברת תוכנה שנוסדה בדצמבר, 1982 על ידי ג´ון וארנוק וצ´ארלס גצ´קי.

השניים ייסדו את אדובי מערכות לאחר עזיבתם את זירוקס פארק כדי לעודד פיתוח ומסחור של שפת פוסטסקריפט המשמשת בעיקר להדפסה באיכות גבוהה של איורים וטקסט. לאדובי היה תפקיד חשוב בגרימתה של מהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית" כאשר אפל מחשבים קנתה מהם רישיון לשימוש בשפת פוסטסקריפט במדפסות הלייזר שלה ב-1985. תקן חשוב ומפורסם של אדובי הוא PDF, פורמט מסמכי מחשב המאפשר שיתוף בין תוכנות שונות שרצות על מערכות הפעלה שונות.

החברה נקראת "אדובי" על שמו של נחל אדובי (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד מצמד מייסדיה. מטה החברה נמצא בעיר סן חוזה שבעמק הסיליקון בקליפורניה. ב-2005 מנתה אדובי מערכות כ-4,000 עובדים, יותר ממחציתם בסן חוזה. לאדובי פעילות פיתוח רבה גם בסיאטל, בוושינגטון; בנוידה שבהודו ובאוטווה, קנדה. מרכזי פיתוח קטנים יותר נמצאים במיניאפוליס, מינסוטה ובהמבורג, גרמניה.

עד שנת 2005 חברת מקרומדיה ואדובי היו מתחרות מכיוון ששתיהן חברות תוכנה מובילות ועולמיות בתחום הגראפיקה המחשבית. בשנה זו רכשה אדובי את מקרומדיה.

פלאש (Flash), הידועה גם כשוקוייב פלאש, בשמה הקודם מקרומדיה פלאש וכיום כאדובי פלאש, היא טכנולוגית מולטימדיה המפותחת על ידי אדובי מערכות. היוצרת המקורית של התוכנה, מקרומדיה, נרכשה על ידי אדובי בתהליך שהסתיים ב-3 בדצמבר 2005, ולכן שונה שם התוכנה. לפלאש נגן ותוכנה המשמשים להצגה ויצירה של סירטוני פלאש. שימושיה רבים, וכיום העיקרים שבהם הם יצירת אנימציות, יישומי אינטרנט, משחקים ואפליקציות ויזואליות אחרות. התוכנה מבוססת על גרפיקת וקטורים התורמת להקטנת משקל הקובץ, אך תומכת גם בשימוש במפת סיביות. ניתן לצרף לסרטוני הפלאש קובצי וידאו וקול, ולהשתמש במצלמת אינטרנט ומיקרופון במידה והם מחוברים למחשב. פיתוח אפליקציות בפלאש נעשה תוך שימוש בשפת ActionScript, שיצאה זו מכבר בגירסתה השלישית. כיום השימוש בפלאש נפוץ ביותר וניתן לראותו בסדרות טלוויזיה מצוירות, משחקים ואתרים רבים. מרבית הדפדפנים מגיעים עם נגן פלאש מובנה בתוכם.

מקרומדיה הייתה חברת גרפיקה ופיתוח אינטרנט אמריקאית. מקרומדיה נוצרה ב-1992 על ידי מיזוג של חברת אוטוויר ומקרומיינד. המטה של מקרומדיה ממוקם בסן חוזה, קליפורניה. בשנת 2001, מקרומדיה קנתה את חברת פיתוח האינטרנט "אולאייר" והוסיפה למוצריהם כמה תוכנות לפיתוח אינטרנט.

ב-18 באפריל 2005, הכריזה אדובי מערכות על הסכם לרכישתה של מקרומדיה בהחלפת מניות בשווי של כ-3.4 מיליארד דולר ביום המסחר האחרון לפני ההכרזה. הרכישה הושלמה ב-3 בדצמבר 2005 (ראו הכרזת השלמתה של הרכישה).

בסיס נתונים (או מסד נתונים, ובאנגלית database או בקיצור DB) הוא אמצעי המשמש לאחסון מסודר של נתונים במחשב, לשם אחזורם ועיבודם. בסיס נתונים מאוחסן באמצעי אחסון מגנטי, בדרך כלל דיסק קשיח, המאפשר גישה ישירה לנתונים. הגישה לבסיס הנתונים נעשית באמצעות תוכנה ייעודית - מערכת לניהול בסיס נתונים (DBMS - Database Management System). בסיס הנתונים בנוי לפי מודל לאחסון הנתונים, כמו מנגנונים פנימיים למיון ולחיפוש.

ישנם מספר מודלים לבסיסי נתונים: רשתי, היררכי, טבלאי ומונחה עצמים. המודלים הללו מבטאים סוגי קשרים שונים בין הנתונים השונים.

המודל הנפוץ ביותר היום, הוא המודל הטבלאי שמכונה גם יחסי. במודל זה בסיס הנתונים בנוי מטבלאות, כאשר כל טבלה מכילה מידע על ישות מסוימת (לדוגמה, לקוחות במערכת בנקאית). בכל טבלה יש רשומות (שורות), כאשר כל רשומה מתייחסת למקרה ספציפי (למשל לקוח מסוים). לכל רשומה בטבלה יש מפתח ראשי שמזהה באופן ייחודי את הרשומה. הקשר בין הרשומות בטבלאות שונות נעשה באמצעות שדה מפתח זר כאשר מספר הפעמים בו יכול להיות משויך המפתח לרשומה ספציפית בטבלה האחרת מגדיר את ריבוי הקשר(יחיד לרבים - רבים לרבים). שליפת מידע ופעולות עדכון בבסיס נתונים טבלאי נעשות באמצעות שפת SQL, המהווה ממשק המאפשר גישה לנתונים מבלי להתייחס לאופן שמירתם בבסיס הנתונים.

תכנות מונחה עצמים או לעתים תכנות מוכוון עצמים (באנגלית: Object-Oriented Programming, או בקיצור OOP) היא פרדיגמת תכנות המשתמשת ב-"עצמים" לשם תכנון תוכניות מחשב ויישומים. הפרדיגמה מבוססת על מספר טכניקות ובהן הורשה, מודולריות, פולימורפיזם וכימוס. טכניקות אלה שימשו בפיתוח תוכנה החל מתחילת שנות ה-80 ואילך, אך השימוש בפרדיגמה בשלמותה החל רק בשנות ה-90. רוב שפות התכנות המודרניות תומכות בתכנות מונחה עצמים.

תכנות מונחה עצמים היווה מהפכה בכתיבת תוכנה, ודרש מהמתכנתים התייחסות אחרת לפתרון בעיות ורכישת הרגלי תכנות חדשים. תכנות מונחה עצמים הוא חלק מתפיסת פיתוח מונחית עצמים הכוללת גם ניתוח מערכות מונחה עצמים (OOA), עיצוב מונחה עצמים (OOD) ובמידה חלקית גם בסיסי נתונים מונחי עצמים (Object Oriented Databases).

למונח שרת (Server) שתי משמעויות הקשורות קשר הדוק ביניהן:

• שרת הוא תוכנת מחשב המספקת שירותים לתוכנות אחרות, המכונות תוכנות לקוח (Client).
• שרת הוא גם מחשב המריץ תוכנת שרת (אחת או יותר), ומספק שירותים למחשבים אחרים. דרישות החומרה ממחשב זה עשויות להיות גבוהות יותר מדרישות החומרה עבור מחשב שולחני רגיל שאיננו מתפקד כשרת. בנוסף, עשויות להיות דרישות מיוחדות בתחומי הזמינות, השרידות, הגיבוי ועוד.

תוכנת הלקוח יכולה להימצא באותו מחשב כמו תוכנת השרת או במחשב אחר. ספריות דינמיות וטכנולוגיות רכיבים למיניהן הן דוגמאות לתוכנות שרת שפועלות בדרך-כלל באותו מחשב שבו פועלת תוכנת הלקוח, בעוד שרתי אינטרנט לסוגיהם מיועדים למצבים שבהם תוכנת הלקוח ותוכנת השרת פועלות במחשבים שונים. מערכות שרתי מסדי-נתונים מתוכננות גם הן עבור שרתים מרוחקים (Remote computer, כינוי למצב שבו תוכנת השרת נמצאת על מחשב אחר מאשר המחשב המקומי, Local computer).

תוכנת שרת מתאפיינת בכך שהיא פועלת על בסיס של האזנה לבקשה (request), והחזרת תגובה (response) לבקשה, שניהם בפרוטוקול שנקבע מראש. כיוון שבקשה עשויה להגיע בכל עת, על תוכנת שרת לפעול תמיד, בהמתנה לבקשה, להבדיל מתוכנת לקוח, שהמשתמש מביא לסיום פעולתה עם גמר השימוש בה.

דוגמאות:

• שרת הדפסה, שתפקידו לקבל הדפסות מהמחשבים שברשת ולנתב אותן למדפסות המחוברות לרשת.
• שרת קבצים, שתפקידו לאחסן קבצים עבור משתמשי הרשת. אחסון הקבצים בשרת מאפשר שיתוף קבצים בין משתמשים שונים.
• שרת יישומים, המקל על פיתוח תוכנה מבוזרת.
• שרת בסיס נתונים, שמאחסן את תוכנת בסיס הנתונים ואת בסיס הנתונים.
• שרת דואר אלקטרוני, שתפקידו לקבל ולשלוח דואר אלקטרוני. בולטים בתחום זה השרתים MS-Exchange ו-Lotus Domino.
• שרת פקס, מאפשר שליחה וקבלה של פקסים ממספר משתמשים בו זמנית באמצעות מחשב מרכזי.
• שרת HTTP, מספק דפי HTML וקבצים נלווים לאתרי אינטרנט. בולטים בתחום זה Apache ו-IIS.
• שרת פרוקסי, שימוש בשרת זה מאפשר שיפור מהירות תעבורת נתונים מהשרת למחשב הקצה.
• שרת DNS, שרת הממיר כתובת IP לכתובת אינטרנט.
• שרת תוכנה - שרת שמאפשר למשתמשים להשתמש בתוכנה מסוימת שאיננה ברשימה הנ"ל.

כפי שניתן ללמוד מדוגמאות אלה, השרתים הם ביסודם תוכנה המבצעת את השירות הנדרש. ככל תוכנה, גם תוכנת השרת זקוקה למחשב פיזי שעליו היא מתבצעת. ייתכן לפיכך מצב שבו שרתים אחדים מתארחים על מחשב אחד, או לחילופין שרת אחד שמשתרע על מחשבים אחדים עקב העומס הרב המוטל עליו. חוות שרתים עשויה להכיל שרתים ומחשבים רבים מאוד, וניתן גם לכווץ אותה למחשב חזק המסוגל להכיל שרתים רבים. לעומת זאת ישנם מקרים בהם תוכנת השרת אינה מותקנת על מחשב סטנדרטי אלא על התקן (appliance) המהווה כעין "קופסה שחורה" שזה ייעודה היחידי.

מערכות הפעלה מקובלות לשרתים הן Windows NT Server לדורותיה, יוניקס ולינוקס.

ארכיטקטורת שרת-לקוח עוסקת בחלוקת העבודה בין השרתים ובין תוכנות הלקוח (client) הפונות אליה.

אחסון אתרי אינטרנט הוא שירות המאפשר ליחידים וארגונים לאחסן מידע, תמונות, וידאו וכל סוג תוכן אחר, שלאחר מכן תהיה אליו גישה דרך האינטרנט. שירות זה מאפשר ללקוח להתמקד בתוכן אתר האינטרנט שהוא יוצר, כשאת תשתיות החומרה והתוכנה הנדרשות הוא מקבל מספק שירותי האחסון. את השירות מספקות חברות אחסון, בהן ספקיות שירותי אינטרנט, על גבי שרתים ייעודיים, המאפשרים אחסון אתרים וגישה אליהם. חלק מהחברות הללו מספקות גם שירותי בניית אתרים.

סוגי אחסון

• אתרי אחסון חינמיים (Free Hosting) - לרוב אתרים אלו משנים את דפי האינטרנט ומוסיפים פרסומות. הם מוגבלים יחסית לאתרים בתשלום.
• אחסון אתרים שיתופי (Shared Hosting) - כמה וכמה אתרים מאוחסנים על אותו שרת המשתמשים באותו מעבד, זיכרון ועוד.
• אחסון מיני ייעודי (Virtual Privite Server) - באחסון מסוג זה, כל לקוח מקבל מחיצה מתוך האחסון הייעודי עם הקצאת מעבד וזיכרון, כאשר בכל מחיצה מותקנת מערכת הפעלה בנפרד.

בנוסף, הלקוח מקבל (לרוב) גישה מלאה למערכת ההפעלה המותקנת במחיצתו.

• אחסון ייעודי (Dedicated) - כל לקוח מקבל שרת אחסון ייעודי. בנוסף, הלקוח מקבל גישה מלאה לשרת, לרוב כולל סיסמת מנהל.
• אחסון במקובץ (Clustering) - כמה שרתים עובדים יחדיו כדי לאחסן את המידע, ומשתפים ביניהם פעולה ומשאבים.

ויז´ואל סטודיו (באנגלית: Visual Studio) היא סביבת פיתוח מובילה מבית חברת מיקרוסופט, המאפשרת למתכנתים לפתח תוכניות מחשב ואתרי אינטרנט אינטראקטיביים. הגרסה האחרונה הינה ויז´ואל סטודיו 2008 המיועדת לפיתוח יישומים עבור NET Framework בגרסאות 2.0, 3.0 ו־3.5.

כיום קיימים 5 סוגים של ויז´ואל סטודיו:

• אקספרס - למתכנתים חובבים, מתחילים וסטודנטים
• סטנדרט - מפתחים עצמאיים
• פרופשיונל - מפתחים עצמאיים
• עם כלי אופיס - למומחי טכנולוגיות מידע (IT), ספקי תוכנה עצמאיים (ISV)
• טים סיסטם - לעסקים, קיימות 6 תת-גרסאות

בוויז´ואל סטודיו ניתן לתכנת בשפות תכנות הבאות:

• ויז´ואל בייסיק
• #C (קרי: סי שארפ)
• C++ בגרסה מיוחדת שפותחה על ידי מיקרוסופט, עם הרחבות המאפשרות לכתוב איתה תוכנות לפלטפורמת דוט נט.
• -#J(מיועד לבעלי ניסיון בשפת ג´אווה)

בכל השפות ניתן לכתוב הן תוכנות למחשב האישי (Windows Forms) והן אתרי אינטרנט בטכנולוגיית ASP.NET.

כריית מידע או כריית נתונים היא הפעלת אלגוריתם או תוכנית מחשב לצורך גילוי ידע הטמון בבסיסי נתונים קיימים, והסקת מסקנות מבסיסי נתונים קיימים.

גילוי ידע בבסיסי נתונים הוא תהליך הנועד לחקור ולנתח כמות גדולה של מידע באמצעיים אוטומטים ככל שניתן לצורך גילוי דפוסים תקפים, חדשים (הדפוסים לא היו ידועים לפני כן והם מחדשים), שימושים (מקבלי ההחלטות יכולים להשתמש בדפוסים שהתגלו כדי לשפר תהליכים קיימים) ובעלי משמעות (מובנים למקבל ההחלטות).

המושג כריית מידע נוצר כאלגוריה לכרייה גאולוגית בה כורים באדמה כדי למצוא אוצרות טבע.

ראוי לציין שישנם מומחים רבים בתחום המשתמשים במונח "גילוי ידע בבסיסי נתונים" ובמונח "כריית נתונים" כמונחים נרדפים. אבל "גילוי ידע בבסיסי נתונים" מתייחס לתהליך בכללותו ואילו כריית נתונים הוא רק שלב אחד בתוך התהליך - השלב בו מפעילים אלגוריתמים במחשב. מלבד שלב כריית הנתונים כולל התהליך שלבים אחרים, חלקם קודמים לכריית הנתונים (כגון הכנת הנתונים) וחלקם עוקבים (כגון הבנת התוצאות).

הבטחת איכות (QA-Quality Assurance)

בכלל זה, מוצרי תוכנה ותעשיית המידע (Information Technology)בכללותה. למרות שאין הבדל ברמה העקרונית באבטחת איכות תוכנה, בכל זאת בגלל האופי הייחודי של תהליכי פתוח מוצרי תוכנה, התפתחה תת-התמחות לענף זה בשם: SQA

מרבים לבלבל בין המושג "הבטחת איכות" או "אבטחת איכות" לבין המושג "בקרת איכות". אבטחת האיכות (הנגזרת מהמלה "אבטחה", כמו "אבטחת מידע"), מטפלת בנושאים: ביקורת, פיקוח, אימות (Validation) ובדיקות, שהם חלק ממגוון הנושאים, שהבטחת האיכות מטפלת בהם. הבטחת האיכות מגדירה אפוא את מחזור החיים של מוצר או שירות לאורך כל שלביה. מחזור החיים מורכב מאוסף של שלבים כאשר, מחזור חיים אופייני של מוצר כוללים: ניתוח-צרכים, אפיון, תכנון, בדיקות, הפצה וכדומה. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים לצרכים השונים של מגזרי המשק השונים. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs), תוצרים (Products), מדדי כניסה, מדדי הצלחה (בסיום השלב), אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות במורכבות התהליך/השירות ו/או בדרישות הלקוח ו/או בדרישות התקן, שעל פיו מבוצעות פעולות השלב. הגדרת המושג "הבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "איכות" או מהו מוצר "איכותי". באופן אינטואיטיבי לא ניתן להגדיר מושג זה בצורה אבסולוטית, אלא יחסית, התלויה בצורכי הלקוח ובמשאבים העומדים לרשות ספק המוצר או השירות. ההגדרה הטובה ביותר לאיכות, היא התאמה לשימוש (fitness to use) המיועד ולציפיות המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי. בשנים האחרונות הבטחת האיכות פרצה מתחום המצומצם של תיכון וייצור תעשייתיים לתחומי השרות בתחום הרחב ביותר החל מחינוך, דרך שרותים פיננסיים וכלה בשרותים רפואיים.

בכלל זה, מוצרי תוכנה ותעשיית המידע (Information Technology)בכללותה. למרות שאין הבדל ברמה העקרונית באבטחת איכות תוכנה, בכל זאת בגלל האופי הייחודי של תהליכי פתוח מוצרי תוכנה, התפתחה תת-התמחות לענף זה בשם: SQA (אבטחת איכות תוכנה).

"גוגל" הוא מנוע חיפוש בבעלות חברת Google Inc, זהו מנוע חיפוש הכי פופולרי כיום באינטרנט. מנוע החיפוש מטפל בכל יום במאות מיליוני בקשות למציאת תוכן באתרי אינטרנט בכל שרתיו השונים. באתר הרשמי של "גוגל" . www.google.com רק בחודש מאי 2008 נרשמו 135 מליון מבקרים רק בתוך ארה"ב ע"פ נתוני [compete.com]

מנוע חיפוש הוא שירות המסופק בתחום המחשבים לחיפוש קבצים או מידע מסוים. בפרט מקובל השימוש במנוע חיפוש לשם איתור מידע באינטרנט, אך הוא שימושי גם במאגרי מידע מקומיים, למשל לשם איתור מידע במאגר פסקי דין הנמצא על תקליטור.

יש להבחין בין מנוע חיפוש, שמאגרי המידע שלו נבנים באופן אוטומטי, באמצעות סריקה של האינטרנט על ידי רובוט, ובין אינדקס, שבו מקוטלג המידע על ידי בני אדם.

בעזרת מנוע חיפוש ניתן למצוא מידע רב, לחפש מוצרים שונים, לחפש תמונות ולחפש מידע אחר. עקרון הפעולה הבסיסי של מנוע חיפוש הוא שהלקוח ממלא שאילתא המציגה את המידע הנחוץ לו ושולח אותה לשרת, השרת מקבל את השאילתא ומפעיל יישום לביצוע הפעולה, תוך הפעלת אלגוריתמים שנועדו לסנן את התוצאות כך שיהיו רק בנושא שהלקוח מחפש. לסיום פעולתו מציג השרת את התשובה בפני המשתמש.

מנוע החיפוש הראשון היה מנוע החיפוש ארצ´י לקבצים בשרתי FTP שפותח ב-1990. לאחריו פותחו שני מוצרים לפרוטוקול גופר, "ורוניקה" ו"ג´ארהד" (ששמותיהם היוו מחווה לשם ארצ´י - ורוניקה ו-ג´ארהד הן דמויות בסדרת הקומיקס ארצ´י). מנוע החיפוש הראשון לאינטרנט היה מנוע בשם Wandex (שלא קיים כיום), שפיתח מתיו גריי מ-MIT ב-1993. באותה שנה פותח גם Aliweb, המנוע הוותיק ביותר שעדיין קיים. ב-1994 יצא לאור Webcrawler, שהיה הראשון ששילב חיפוש בטקסט עצמו ולא רק בכותרות האתרים. באותה שנה פותחו שני מנועי חיפוש שהפכו למובילים בשוק בתקופתם: Lycos, שפותח באוניברסיטת קרנגי מלון; ו-Inforseek. מנועי חיפוש באינטרנט נבחנים על ידי הגולשים לפי איכות התוצאות שהם מספקים, ובהתאם לכך מאז שנת 2001 שולט מנוע החיפוש Google בשוק מנועי החיפוש.

קידום אתרים במנועי חיפוש (SEO - Search Engine Optimization) הוא אוסף שיטות לשיפור מעמדו של אתר אינטרנט במנועי החיפוש.

המונח "מסחר אלקטרוני" הינו כינוי למסחר ולביצוע עסקאות (טרנסקציות) מסחריות באופן אלקטרוני, באמצעות תקשורת מחשבים. בין היתר, המסחר אלקטרוני מתאר קשת רחבה של פעילויות ברשת האינטרנט (מרשתת) או ברשתות פרטיות בין ארגונים (Vitual Private Network, בקיצור VPN). פעילויות אלו כוללות הפצת מידע על ידי ספקים, פעילויות קנייה ומכירה של מוצרים בני קיימא ושירותים, תמיכה בלקוח/במוצר לאחר המכירה וכיוצ"ב.

קווים משותפים לכל הפעילויות הללו הם:

• הצורך להציג את המוצר (או השירות) המיועד למכירה בצורה אטרקטיבית, ובצירוף כל המידע שעשוי לעניין את הלקוח.
• הצורך להעביר את התשלום בגין הרכישה בצורה אמינה ובטוחה מהקונה אל המוכר, ולהעביר את המוצר הנרכש באופן דומה מהמוכר אל הקונה.

לטובת יישום "מסחר האלקטרוני" משתמשים בדרך כלל בטכנולוגיות כגון Electronic Data Interchange וכן , Electronic Funds Transfer, אשר הוצגו לראשונה בסוף שנות ה-70. עם תחילת שנות ה-90 החלו ארגונים להשתמש במודל זה כתחליף לזירת המסחר המסורתית.

עם התפתחות האינטרנט ניתנה דחיפה רבה לניצול אמצעי יעיל זה להעברת מסרים ותכנים, כדי לקשר בין המוכר לקונה. בעזרת תוכנות מחשב, המותאמות במיוחד לצורך זה, ואתרי אינטרנט ייעודיים ניתן לבצע רכישות של מוצרים ושירותים, באופן אוטומטי, באמצעות האינטרנט, ללא הצורך להפגיש את המוכר עם הקונה.

הפעילות אותה מבצעים בעלי האתר על מנת להביא לאתרם קונים נקראת קידום אתרים.

השימושים השכיחים ברשת האינטרנט בקרב הקהילה העסקית הם:

• שיווק באינטרנט באמצעות באנרים, פרסומות וקישורים ממומנים במנועי חיפוש.
• יצירת קשר באמצעות דואר אלקטרוני עם בעלי-עניין בחברה ומחוצה לה.
• חיפוש מידע על מתחרים וקהלי-יעד בעזרת מנועי חיפוש, אתרי תוכן ואתרים רשמיים של חברות.
• בניית אתרי חברה תדמיתיים שתכליתם לספק מידע וליצור קשר עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים.

חשיבות השימוש בטכנולוגיית האינטרנט לטובת הפעילות העסקית גדולה במיוחד, בעיקר ביצירת תקשורת בין עסקית ובבניית קשר עם הצרכנים. השיקולים להשתלבות אסטרטגית במסחר אלקטרוני צריכים להיות שיקולי עלות ותועלת שיוכיחו כי קיים החזר על ההשקעה.

כניסה לסחר האלקטרוני מחייבת היערכות כללית של מחלקות החברה השונות: ייצור, שיווק, תפעול, מכירות וכיוצא בהן. חברות מסורתיות רבות "נכוו קשות" מכניסה לא-נכונה לסחר האלקטרוני. לדוגמה, רשת בתי המרקחת הישראלית "שור-טבצ´ניק" יצרה אתר כל-בו שסבל מקשיי חדירה לשוק ומבעיות